Nir has written 67 reviews for films during 2020.

  • Tenet

    Tenet

    הסרט הכי גרוע שראיתי.
    אין ספק אפילו. 
    לא היה שלב שבו הסרט היה מובן, חוץ בעתיד מחר שהדמות תפגוש אם בהכרח את מה שכבר קרה.
    כלומר לא הבנתי כלום. נמאס מהתעצלות של במאים שאומרים שמות של ערים בעולם כל כמה סצנות ואיזה אירוע היסטורי, ממצאים חומר רשע שמורכב ממילה לא מובנת ושלוש ספרות, ודמויות שיטחיות, מטומטמות וסטריוטיפיות. 
    יותר מקלישאה של עצמו הסרט היה משעמם וסבל והמשחק היה גרוע

  • The Hunt

    The Hunt

    ★★★½

    3.8

  • Polygraph

    Polygraph

    ★★★★★

    סמירה מדהימה

  • Locke

    Locke

    ★★½

    סרט סטודנטים ארוך מידי
    כן מלמד, כן עטוף יפה, אבל גם קצת קלישאתי

  • Three Colors: White

    Three Colors: White

    ★★★★

    לא ראיתי את הטרילוגיה בסדר הנכון אבל זה יצא לדעתי מהסרט הכי פחות להכי טוב 
    לבן

    כחול
    אדום
    לבן היה מדהים

  • Thirsty

    Thirsty

    ★★★

    סרט דוקו שמסביר מלא, הרגשתי שהרבה מהדברים שקרו לי מוסברים דרך הסרט, מרגש ולא הפסקתי לבכות

  • Rust and Bone

    Rust and Bone

    ★★★½

    אהבתי
    כמובן מאוד אותנטי ומקורי אבל קצת היה לי קשה להתחבר לדמויות. אחשוב על זה עוד אעדכן

  • Blind Spot

    Blind Spot

    ★★★½

    טוב, לא לראות בלילה כי מדכא וארוך
    ממש אהבתי אבל שום מה ארגיש צבוע אם אדרד יותר משלוש וחצי
    הבנתי שזה הסרט הראשון של הבימאית אז זה פסיכי והיא מתמודדת פה בצורה מאוד אמיצה וחזקה עם נושא מאוד קשה בוואן שוט מדהים

  • Fargo

    Fargo

    ★★★½

    טוב סרט מצוין היה כיף ממש
    אבל לא הבנתי מה הקטע, מה באמת מסתתר שם
    חייב להיות
    לא?

  • The Lighthouse

    The Lighthouse

    ★★★½

    קצת אפל מידי, צפייה לא מהנה במיוחד אבל סרט טוב
    הרגשתי שמדובר במשל על גבריות ועל אמת מסוימת שהיא האור הגדול במעלה הצורה הפאלית של המגדלאור. אבל לא הרגשתי משהו רק חוויתי שזה חבל כי בלי רגש לדעתי אי אפשר באמת לבסס אצל הצופה חווית צפייה משמעותית. 
    זה שתי השחקנים האהובים עליי והסט יפיפה אבל חצי מהמילים לא מובנות והתחושה הקודרת ומנוכרת שלא מביאה לדעתי את הצופה בסוף להבנה ובטח שלא להנאה כלשהי

  • The Umbrellas of Cherbourg
  • Blow-Up

    Blow-Up

    ★★★½

    לא יודע כמה נהנתי מהצפייה אבל בהחלט סרט שלימד אותי הרבע על קולנוע. בתיאטרון הרבה פעמים שבאים לביים הצגה אז חושבים מראש על דימוי/קונפליקט מרכזי, שמתבטא בתפאורה ובתלבושות במשחק ובהכל ובסרט הזה ראיתי את זה קורה פעם ראשונה בצורה כל כך מובהקת בקולנוע.
    בכל סצנה ראיתי התבטאות אחרת של חוסר תפסית המציאות. של דימיון. של עולם לא מוגדר ואבסורדי.
    בין אם זה שאלות שדמות אחת שואלת והשנייה לא מתיחסת ובין אם זה שיברי גיטרה, פרופלורים או סתם כדור טניס.